מה לא עושים?

אפילו אם הם נראים לכם לא הגיוניים, הינם רציניים ביותר עבור הילד. מסיבה זו יש להתייחס אליהם ברצינות וזאת כדי שהילד לא ירגיש, בנוסף לפחד, גם זלזול או אשמה מצדכם. במקרים רבים, הילד עצמו חש בושה וחוסר אונים בשל פחדיו לכן כה חשוב להיות רגישים לנושא ולהסביר לו כי הפחדים הינם טבעיים לחלוטין.

לעיתים ההורה מעביר מסר שהעולם הוא מקום עוין ולא בטוח, ויש לשים לב לכך בהתנהגות עם הילד. כמו כן חשוב להימנע מכעס/ חוסר סבלנות/לגלוג והקטנה של הפחד ("זה שום דבר").

תגובותיהם של ההורים אינן משפיעות רק על ההתמודדות עם הפחד אלא גם על היווצרות הפחד עצמו. בייחוד בגילאים הצעירים, ילדים תלויים בהוריהם על מנת לפרש אירועים שונים ולהגדיר את רגשותיהם. מסיבה זו, תגובתו של ההורה עלולה אף ליצור פחדים, ולכן יש לשים לב לאופי התגובה ולהסברים המתלווים אליה.

איך אני כהורה אתמודד עם הפחד של הילד?

אבחון הבעיה, מה מקור הפחד {התפתחותי, סיבבתי , תגובה לשינוי } מה אני עושה כיום , מה מגוון האפשרויות שלי כדי לעזור לילד.

בהדרכת ההורים , אנו בודקים את התייחסות ההורים כלפי הפחד, מבררים מהן הסיבות הסביבתיות, לעיתים התגובה הקיצונית של ההורים מאפשרת לילד לקבל תשומת לב ולכן ייתכן כי ימשיך להשתמש "בפחד" כסיבה לקבלת תשומת לב.

למצוא את הדרך לתמוך, אך לא לגונן, לעזור, אך לא לאפשר הימנעות. תגובה רגישה ומנחמת לפחד, תוך כדי עידוד ומתן עזרה לילד להתמודדות עם הפחד.