לעולם לא אשכח את הרגע בו השארתי את בתי בת החצי שנה אצל סבתה, בעודי נוסעת לחופשה זוגית באילת הדמעות המלוחות שלי הוסיפו כמה סנטימטרים לים המלח
נטישה.
טראומה.
אנוכיות.
חוסר אחריות.
טרגדיה.
חוסר מוסריות.
חוסר אהבה.
המילים הללו הפכו להיות חלק מארוחת הבוקר שלי במלון
כנראה שבבופה הגישו סלטים, לחמים וקערה של מילים כואבות
והאמת? הכל היה אמת.
אכן – נטשתי (ביתי נשארה לבדה בבית זר), הייתי אנוכית (כן חשבתי איך אני ישנה לילה שלם ושוחה בבריכה) יצרתי לבתי טראומה (כשחזרתי היא לא הסכימה להסתכל עלי) הייתי חסרת אחריות (לא תדרכתי את סבתא באיזה משחק היא אוהבת לשחק ) חוסר מוסריות (אדם מוסרי לא פוגע באחר) חוסר אהבה…
רגע עד כאן! חוסר אהבה?! ממש לא!
אני אוהבת את בתי אהבת נפש, היא חלק ממני
מהיום שהיא נולדה היא בליבי בכל נשימה
אני אוהבת אותה נקודה.
אבל… והנה הסוד הנורא… אני אוהבת גם את עצמי
וכשאני אוהבת את עצמי, אני אוהבת את כולם
כשאני שמחה – בתי שמחה, כשאני אוהבת אני גם נאהבת
וכדי לעשות מה שאני אוהבת אני משלמת מחיר
הרצונות והצרכים שלי חשובים, אני חשובה.
כשבחרתי לצאת לחופשה הייתה לי מטרה – להתאוורר, להתרענן וליהנות
הערכים שליוו אותי לקבלת ההחלטה היו – אהבה (לעצמי, לבן זוגי, לבתי) שמחה, בריאות
היו לכך מחיר ורווח
הרווח – כשאני בריאה שמחה ואוהבת, המשפחה שלי ניזונה מאנרגיה חיובית המעודדת צמיחה
המחיר – רגשות אשם, בתי נותרה מאחור כי המציאות היא שאי אפשר להשתחרר ולהתרענן עם תינוקת בת חצי שנה באילת
אני מכירה זוגות רבים שלא יוצאים לחופשה ללא הילדים לבחירה הזאת יש רווח ומחיר
בתפיסת עולמי, זוגיות חזקה תגדל משפחה חזקה כשההורים מפורדים הילדים נפגעים וכדי לשמר את הזוגיות ואת השפיות שלי, אני צריכה זמן לעצמי ולבן זוגי.
אני קיבלתי החלטה לא פשוטה לצאת לחופשה, אך היום לאחר עשרים שנות נישואין, כנראה שהמחיר היה משתלם.
זו היתה הבחירה שלי, ואתם? האם אתם מקדישים זמן לעצמכם? האם אתם זוכרים לבלות וליהנות בזוגיות?
מה בא קודם, הזוגיות או הילד?
הדרכת הורים בוגרת מכון אדלר חינוך ילדים